פסק-דין בתיק ת"א 363-07

1.         פתח דבר

א.         לפני תביעתם של עזבון המנוח רמזי בים ז"ל (להלן - "המנוח"), שהיה בן 27 שנים במותו, ושל שניים מבני משפחתו.

בשעתו הופנה המנוח על ידי רופא המשפחה לבית החולים רמב"ם בחיפה בשל חשש להתפתחות דלקת ריאות. המנוח הגיע לחדר המיון, עבר מספר בדיקות ו כעבור מספר שעות שוחרר לביתו בטיפול באקמול בלבד. ארבעה ימים לאחר מכן נמצא המנוח על ידי אמו כשהוא שוכב במיטתו ללא רוח חיים.

ב.         האם התרשל בית החולים בטיפול שהעניק למנוח?

זוהי השאלה העומדת ביסוד תביעתם של התובעים ובה יעסוק פסק הדין שלהלן.

ג.          מאחר ובמהלך הדיון בתובענה היו מספר שינויים, אפרט תחילה את זהות הצדדים ואת כתבי הטענות שהוגשו ולאחר מכן אפנה לדון לגוף העניין.

2.         הצדדים

א.         מלכתחילה הוגשה התביעה על ידי עיזבון המנוח רמזי בים ז"ל (התובע מס' 1), אביו של המנוח מר סמיר בים (להלן - "התובע 2" או "האב") ואמו של המנוח הגב' מרי בים (להלן: "התובעת 3" או "האם").

ב.         אלא שבמהלך ניהול המשפט, ביום 7/6/2010 נפטרה האם הגב' מרי בים ז"ל. בעקבות פטירתה ביקש בא כח התובעים דאז לתקן את כתב התביעה כך שבתה של המנוחה ויורשתה היחידה, הגב' סנא בים, ת.ז: 023196223, תיכנס בנעליה כתובעת בתביעה, בהתאם לצו ירושה שניתן ביום 17/4/2011 והוצג בפני בית המשפט.

            באת כח הנתבעת הגישה תגובה לבקשת התיקון וטענה כי היא אינה מתנגדת לתיקון פורמאלי בלבד של כתב התביעה, בכפוף לזכותה לתיקון כתב ההגנה (בסעיף 4 לתגובת הנתבעת מיום 17.7.11).

            ואולם, בשל תקלה לא ניתנה כל החלטה שהיא בעניין בקשת התיקון. התקלה נבעה, ככל הנראה, כתוצאה מכך שמצד אחד הגדירו התובעים את הבקשה כ "בקשה לתיקון פורמאלי של כתב התביעה" וכן טענו בגוף הבקשה כי "(...) אין כל שינוי בשאר פרטי התביעה" (בסעיף 8 לבקשה), ומצד שני הנתבעת, כאמור, טענה שאין לה התנגדות לתיקון המבוקש.

            בנסיבות העניין, הואיל והאם נפטרה ובתה היא יורשתה על פי דין ובשלמות, והתיקון מתייחס לזהות התובעת מס' 3 בלבד, והואיל והנתבעת אינה מתנגדת לבקשה, אזי יש לראות את כתב התביעה שצורף לבקשה לתיקון מיום 27.6.11 ככתב התביעה הרלוונטי.

התובעים שלפני הם, אם כן, עיזבון המנוח רמזי בים ז"ל, אבי המנוח, מר סמיר בים, ואחות המנוח הגב' סנא בים.

            אקדים את המאוחר, ואציין כבר עתה שהלכה למעשה אין לתיקון האמור של כתב התביעה כל משמעות. שכן, עיון בסיכומי התובעים מעלה כי התובעים זנחו לחלוטין את טענותיהם באשר לנזקים שנגרמו לתובעים 2 ו- 3. הטענות שנטענו הן לגבי נזקי העיזבון בלבד.  בנסיבות אלה, אין לי אלא לדון במה שלפני.

ג.          הנתבעת הינה מדינת ישראל - משרד הבריאות, האחראית על בתי החולים הציבוריים במדינת ישראל, וביניהם בית החולים רמב"ם בחיפה אליו, כאמור, הופנה המנוח על-ידי רופא המשפחה (להלן -  "הנתבעת" או "בית החולים").

ד.         אציין כי בתחילה הוגשה התביעה גם כנגד ד"ר אילן גבריאלי, ששימש במועד הרלוונטי לתובענה כרופא בחדר המיון בבית החולים רמב"ם, וכנגד חברת הביטוח "ענבל". במהלך המשפט נמחקו נתבעים אלו מכתב התביעה, בהסכמה (באשר למחיקת הנתבע ד"ר אילן גבריאלי ראו את החלטתי מיום 3.12.08; באשר למחיקת התביעה כנגד חברת הביטוח "ענבל" ראו את פסק הדין בפרוטוקול בית המשפט מיום 17.1.10, בעמ' 5).

3.         כתב התביעה

א.         בכתב התביעה נטען כי ביום 21.12.97 הגיע המנוח לחדר המיון בבית החולים רמב"ם, וזאת לאחר שהופנה לשם על ידי רופא המשפחה שבדק אותו, ד"ר אסעד סוהיל (טופס ההפניה המוצג ת/1).

ב.         עוד טענו התובעים, כי בחדר המיון אובחן המנוח כסובל מטכיקרדיה (דופק מהיר), טכיפניאה (נשמת), נתרן נמוך ושקיעת דם מוחשת.